אחרי עשור וקצת הכי יצירתיים ועשירים מוזיקלית שהתחילו באמצע שנות ה 60 והסתיימו להם בסוף שנות ה70, התחיל העשור שהתאפיין בהמון קלידים אלקטרונים, פופ דביק, להיטים שנעלמים ומתחלפים כל רגע וסאונד מעצבן (במיוחד ההוא של מכונות התופים).
לצד זה נפערו שוליים מאד רחבים של מוזיקה מעולה, מרתקת ומופלאה. נעסוק במוזיקה הזו בהרחבה ונקשיב לרגעים מובחרים של יופי שהעשור הזה העניק לנו. נקשיב למשל לטוק טוק, דיויד סילביאן, יוצרים שהמשיכו לעשות מוזיקה נהדרת גם באייטיז כמו רוברט פריפ, ניל יאנג ועוד. למרות שמעט מאד מהמוזיקה הזו הושמעה ברדיו, מלבד איים קטנים בשעות מאוחרות בלילה, היא נשארה רלוונטית, מרגשת, חיה ומשפיעה על יוצרים שבאו אחריה.
נדבר על האומנים שהעדיפו לשמור על קולם הייחודי, ואולי גם לשלם מחיר אישי.
